מנקודת מבט מערבית, צ'י היא אנרגיה דינמית העומדת בבסיס התהליכים הפיזיולוגיים של הגוף. אנרגיה זו נובעת מהמזון שאנו צורכים, מהאוויר שאנו נושמים ומהסביבה סביבנו. בעוד שאין הגדרה מערבית מדויקת של צ'י, אנרגיה זו, אשר מסתובבת בתוך כל היצורים החיים, מושווית לעתים קרובות לזרמים חשמליים.

במשך למעלה מארבעת אלפים שנה, צ'י קונג מילא תפקיד משמעותי בתרבות הסינית. צ'י קונג מאפשר לאנשים לשפר ולשמור על בריאותם הפיזית והנפשית, לחדד את כישורי אומנויות הלחימה שלהם ולעסוק בהתפתחות רוחנית. כדי להשיג מטרות אלו, נעשה שימוש בשיטות שונות לפיתוח ואיזון האנרגיה החיונית של הגוף, המכונה "צ'י" או "צ'י".

צ'י קונג הוא תרגול נגיש שכל אחד יכול ללמוד ולהפיק ממנו תועלת. ישנם סגנונות, בתי ספר, מסורות, צורות ושושלות רבות של צ'י קונג, לכל אחד גישות ופילוסופיות ייחודיות משלו, אך כולם מבוססים על צ'י ("נשימה עדינה" או "אנרגיה חיונית") וקונג ("מיומנות שפותחה באמצעות תרגול קבוע"). בעוד שצ'יגונג מציע דרכים שונות לתקשר עם צ'י, למידה אמיתית דורשת תרגול עקבי ומסירות.

צ'י קונג מקדם אורח חיים מאוזן המסייע במניעת דלדול אנרגיה. הוא מדגיש בחירות אורח חיים המסייעות בשימור צ'י, כגון מנוחה מספקת, תזונה מאוזנת, פעילות גופנית מתונה וניהול מתחים. באמצעות תרגולים שתוכננו במיוחד הכוללים תנועות נוזלים, נשימה מבוקרת וכוונה ממוקדת, האדם מפתח ומחזק את הצ'י שלו, מטהר את זרימתו ומגביר את יעילותו. לבסוף, צ'י קונג מלמד מתרגלים לכוון ולתעל צ'י באופן מודע בתוך הגוף. על ידי מיקוד הכוונה שלהם ושימוש בתנועות וטכניקות נשימה ספציפיות, הם לומדים לכוון צ'י לאזורים שעשויים להזדקק לריפוי, איזון או התחדשות.

מאמינים כי פרקטיקות אלו מייעלות את יכולות הריפוי הטבעיות של הגוף ומקדמות רווחה כללית כאשר הן מתורגלות באופן עקבי ובמודעות.